יותר ויותר צעירים אשר גדלו במשפחות אמנים, בהן הידע עובר מדור לדור בוחרים לנטוש את המסורת של משפחותיהם ולחפש את עתידם במקצועות טכנולוגיים ובכך קוטעים שרשרת שלעתים היא בת מאות שנים. ההערכות הן כי מתחילת המיליניום פחת מספר האמנים בהודו בכ-30% (!) ואם זה לא מספיק הגיעה מגפת הקורונה והנחיתה מכה נוספת על האמנים, אשר עבור רבים מהם ההכנסה מתבססת על תיירות, תיירות שכידוע אינה קיימת מאז פרוץ המגיפה.  איך הודו, עם מסורת אמנות עתיקת יומין שעוברת מדור לדור, תוכל לשרוד ללא האומנים שלה?!? מגפת הקורונה הביאה לכך שמרבית יצרני האומנות קטנים לא מוכרים כי פשוט אין למי. בעיקר אותם בעלי המלאכה נטולי ידע וגישה לטכנולוגיות רלוונטיות ולרשתות חברתיות, שבהן נמצאים הצרכנים החדשים. אחרי החקלאות, מגזר האומנות הוא מקור התעסוקה