היא נולדה בשנת 1950 בכלכותה מדינה במערב בנגל שבהודו. בילדותה בילתה יחד עם אמה במחוזותיה העניים וחסרי הכול של כלכתה. הן התנדבו במוסדותיה הרבים של אמא תרזה ובעזרה לעניים. את הכאב שראתה במבט של אותם האנשים, היא לא תשכח לעולם (כך סיפרה לי כשנפגשנו לראשונה). החוויה שפעילות קהילתית ובעזרה לאחרים נחרטה בליבה והפכה עם השנים למניע עיקרי בחייה. אחרי סיום הלימודים בתיכון התחתנה כמקובל וכך הגיעה לג'איפור, שם ישבה משפחתו של בעלה. קמאל בורדייה עסק בבנייה, החיים נכנסו לשגרה והיא מצאה עצמה משתעממת מעיסוקיה כעקרת בית. היא בחרה לצאת מביתה והתעניינה בסביבה ובאנשים המקומיים. באחד מביקוריה באזורי העוני של ג'איפור , היא הבחינה בעבודתם של כמה אומנים שעסקו בקדרות כחולה, כשחזרו מעבודתם. "זה היה יפיפה", (כך ספרה לי), מרהיב במראה, והיא שאלה אותם מדוע הם לא מתפרנסים מהאומנות הזאת, מדוע פנו למשלוח יד אחר? הם סיפרו לה שמאז שהמהרג'ות ירדו מהשלטון אין מי שיממן את האומנות והאומנים ולא נותרה להם ברירה אחרת. גב' בורדיה חקרה את הנושא לעומק מבחינת הרחבתו ושיווקו, והחליטה שהיא עוזרת לאומנים הללו להפיץ אותה ולהתפרנס ממנה. מבחינתה זה היה תמריץ גדול להחיות את הקדרות הכחולה שוב ולשמר מסורת רבת שנים של יופי.

"מעולם לא חשבתי שאני אהיה יזמית" היא אומרת לי בחיוך צנוע, "אבל אני באמת מודה לקדרות הכחולה". היעדר התעסוקה בכפרים היה מקור לדאגה. "כשניגשתי אליהם עם הרעיון להקים מרכז עבודה שכולו קדרות כחולה בכפר שלהם לקח להם שנתיים להסכים לכך. ככה הכל התחיל. בשנת 1980 הקימה גב' בורדייה את "נירג'ה אינטרנשיונל" שהתחיל עם ארבעה אנשי מלאכה, שני גברים ושתי נשים שהגיעו ממרחק רב. בזכות העסק שהקימה הצליחה להחיות 5 כפרים מסביב לג'איפור, לחבר אותם לתשתיות חשמל ומים, להקים בתי ספר ולאפשר לאותם אומנים להמשיך לעשות את עבודתם, לשמר את המסורת ולחיות בכבוד. אחד ההישגים הגדולים היה להביא גם נשים לעסוק באומנות שמאפשרת להן להמשיך בחיי השגרה הכפרית שלהן אך גם לעשות משהו עבור עצמן ולהרוויח כסף כמובן.

כיום, לילה בורדייה והמותג "נירג'ה אינטרנשיונל" מזוהים לחלוטין עם אומנות הקדרות הכחולה, היא לא רק החזירה את תהילתה של האומנות המסורתית, אלא יצרה גם פיתוחים וחידושים. מעבר להצלחה של המותג שהפך לעסק משפחתי משגשג, לילה ידועה גם בפעילותה הקהילתית והתרומה הפמיניסטית שלה לקידום הנשים בהודו. 

את לילה בורדיה הכרתי לפני  מספר שנים באחד ממסעותיי לג'אייפור כשביקרתי בחנות המפעל בו מייצרים את חפצי האומנות הכחולים היפהפיים. הפריטים הקסומים שבו גם את לבי ומיד ביקשתי להביא לשם לביקור, נשים ואומניות מישראל המטיילות איתי בג'איפור כדי לחלוק עמן את החוויה של סיור במפעל אותנטי, לצפות בעשייה המדויקת המופלאה וכמובן ליהנות מהפריטים המגוונים. והכי חשוב לשבת על כוס צ'אי יחד עם לילה לשיחה  מעמיקה ומעצימה לשמוע ממנה את סיפור חייה ולהבין שהשמיים הם הגבול!

לילה הזמינה אותי למשרדה המפואר, הנוגד כל כך את צניעותה ואופייה המיוחד וסיפרה לי תחילה בריחוק את קורותיה, ולאט לאט התקרבנו, מצאנו נקודות חיבור רבות בינינו, וההיכרות הולכת ומעמיקה עם כל קבוצה נוספת שאני מביאה לשם.